הצורך

תעשיית המזון היא אחת מתעשיות הייצור הגדולות והוותיקות, בנויה משרשרת מורכבת וארוכה המתחילה בייצור ואיסוף חומרי הגלם ומסתיימת בצלחת של לקוח הקצה (Farm to fork). על פי כל התחזיות, תעשיית המזון צפויה לחוות 'שיבוש' ושינוי משמעותי כך שבעוד 10-15 שנים שוק המזון לא יהיה דומה למצב השוק כיום וישתנה מהשדה למזלג. מספר מגמות-על צפויות לעצב מחדש את התחום, ביניהן: גידול משמעותי בכמות הקלוריות הנצרכת (בעקר בעולם המתפתח) ושינוי בסוג המזון הנצרך (בכל השווקים), שינויים בהעדפות הצרכנים (מודעות לקשר בין מזון לבריאות ואימוץ הדיגיטציה כאורח חיים), שינויים במודל העסקי של חברות המזון, השפעה גוברת על הסביבה ועוד. בנוסף קיימת ירידה מתמדת ברמת אמון הצרכנים בשרשרת האספקה של המזון אשר צפויה להכתיב תנאים נוספים לשוק המזון בעתיד. כל אלו ועוד מחייבים את תעשיית המזון לעבור שינוי מהותי,. השינוי צפוי להשפיע על התעשייה כולה: בחומרי הגלם, אופי המוצרים, שרשרת האספקה, מודלים עסקיים וערכים חדשים לגמרי לצרכן.

כיום, תעשיית המזון היא תעשייה מסורתית המאופיינת בפריון עבודה נמוך וכח עבודה בשכר ממוצע-נמוך שחלקו הגדול בעל הכשרה טכנולוגית נמוכה. התעשייה סובלת משרשראות אספקה מורכבות ומסורבלות ומידת חיבוריות נמוכה בין השותפים לאורך שרשרת הערך, כשבמקרים מסוימים היא אף לא קיימת. החסמים והסוגיות הבולטות להן ייתן המאגד מענה הינם:
(1) העדר חיבוריות בתוך שרשרת הערך שמכביד על העברת נתונים בזמן אמת, וגורם לסיכוני בטיחות ובריאות הצרכן, לפריון נמוך, וכמובן לירידה ברמת האמון של הצרכן ביצרן;
(2) אימוץ נמוך של טכנולוגיות חדשות הגורם להעדר שימוש בנתונים הנאספים בתהליכי ייצור המזון. כתוצאה מכך מקבלי ההחלטות טרם ראו ערך משימוש בנתונים שנאספים בתעשייה;
(3) העדר שקיפות בתעשייה ולאורך השרשרת הגורמת לאיבוד אמון הצרכנים;
(4) הרגלי צריכת מזון לקויים והשפעה משמעותית על בריאות הצרכן –המחייבים יכולות ייצור מזון מותאם אישית;
(5) בזבוז מזון – הן של חומרי גלם והן של מוצרים סופיים כאחד.