a. טכנולוגיות שיוטמעו
Big Data– עבור המאגד, Big data הוא כלי חשוב ביותר ליצירת פלטפורמה מאחדת בין כל חוליות שרשרת הערך של תעשיית המזון ובין היצרן לצרכן. היכולת לרתום את הידע בתחומי אורח חיים, בריאות, תזונה והעדפות הצרכן ולקשרן לכל שלב בשרשרת הערך יקנו למאגד את האפשרות לקדם את חזון הייצור הפרסונלי. ברמה מפורטת יותר, Big data יאפשר ליצור מאגר נתונים שיקדם את פיתוח האונטולוגיה עבור תחומי התזונה, ייצור מזון, בריאות ורפואה, ואת השכבות המתקדמות יותר של ניתוח המידע – AI ו-Machine Learning, לצורך הסקת מסקנות לביצועם בהתאם למידע הנאגר
Industry 4.0– המונח Industry 4.0 (תעשייה 4.0 או בקיצור: 4.0) מייצג את השלב החדש בעולם הייצור והתעשייה, השלב הדיגיטלי. השימוש במונח מסמן מהפכה באופן יכולות ודרך הייצור כיום, כאשר מגמות כמו היקף מידע עצום ונגיש מוזרם במהירות, חיבוריות גבוהה, יכולות ניתוח מידע על בסיס בינה מלאכותית, שיטות תקשורת בין אדם למכונה או בין מכונה למכונה באמצעות IoT (אינטרנט של דברים), רובוטיקה מתקדמת ועוד, הינן מגמות אשר דוחפות את עולם הייצור לשנות את אופיו ולאמץ את הטכנולוגיה לקידום התעשייה המסורתית. כיום, כשהיכולת ליצור מאגר נתוני עתק אפשרית לכל ארגון, תעשיות מחפשות לאמץ את יכולת ניתוח המידע וניצולו לשיפור תפוקה, השאת רווחים וקידום אסטרטגיות. בשל ריבוי אפשרויות המידע שניתן להפיק ממאגרים מסוג זה, יש צורך בהבנה של המרכיבים הרלוונטיים אותם יש לכרות מן המאגר, ולנתחם במטרה לקדם את אותם מדדים
הדדיות בין מערכות, שיתוף מידע ואינטגרציית המידע (Systems Interoparability and Semantic Integration )- אחד המאמצים להסדרה סטנדרטית לניהול המידע המשותף במרחב התעשייתי הוא ה Industrial Data Space – IDS המפותח בשת"פ של חברות וגופים מובילים בתעשייה וטכנולוגיית המידע לתעשייה והמציג ארכיטקטורת ייחוס החוצה מערכות ותעשיות. הארכיטקטורה גם מציעה דרכים לפתרון הבעיה ובעיקר בהבטחת המידע ושליטה על הפצתו והבעלות עליו. אולם תרומתה למטרתנו היא בזיהוי רמות השיתוף השונות בין השותפים לתהליך תעשייתי בין אם זה בתחום המזון או אחרים. אבני הבניין של שת"פ בין מערכות הם בראש וראשונה הסכמה על מושגים משותפים או ביכולת לגשר על ההבדלים בין המושגים של המערכות השונות ואשר במהותם הם זהים או רק דומים, ביכולת להתייחס למקורות מידע בין המערכות השונות, ובמשטרי תקשורת המקובלים על כל המערכות. הפתרונות הטכנולוגיים קיימים וכולנו מודעים להצלחתם בעולם האינטרנט (ה-WEB) ושארגון ה-WWWC מוביל ושאותו ניתן לאמץ למען השת"פ שאנו מחפשים ברמת מערכות המידע. רמות השיתוף הינן ברמה העסקית, פונקציונאליות, תהליך, מידע והרמה המערכתית. בכל אחת מהרמות בארכיטקטורת ה-IDS, דרוש אמצעי פורמלי לייצג את המצב הקיים (As-is) ומצב המטרה שאנו רוצים להגיע אליו (To-be) ועל בסיס ייצוג זה לנתח את המרחק (Gap) שעליו עלינו לגשר במהלך הפרויקט. מודל ייצוגי כזה יהיה מתמטי ויאפשר ניתוח ומעקב אחר יישומו. במילים אחרות נחוצה שפת מידול למערכות, מידע ותהליכים, בכל אחת מהרמות שציינו. כלי מידול כזה הוא ה Object Process Methodology, או OPM שמתבססת על שני אבני בניין בלבד: המשאב והתהליך. המשאב מתקיים במצבים (States) שונים, ותהליכים משנים את מצבם. ל-OPM קיים סטנדרט ISO19450 וכלים אינטראקטיביים חינמיים (OPCat, OPCloud) לבניית המודלים על פי הסטנדרט. גם כלים אלה עונים לדרישות ה-OSLC, וגם לשפה זו קיימת אונטולוגיה בשפת הOWL כפי שציינו לעיל.
אנליטיקה של מיקרוביום– האבחון הגנטי של מיקרוביוטה, המיקרוביום, מאפשר הבנה מעמיקה של מאפיינים בריאותיים ואחרים לגבי הגורם הנבדק. ברפואה נעשה שימוש נרחב במחקר המיקרוביום בעשור האחרון, וניסיון לקדם את הטכנולוגיה להיות תחליף ייעודי לתרופות רבות המשמשות אותנו היום. כמו כן, גם בענף המזון יש שימוש באבחון מיקרוביום המספק מידע נרחב על טיב המוצר, יכולותיו והשפעותיו על בריאות האדם ושילובו בתזונה. כחלק מפעילות המאגד, אבחון מיקרוביום בחומרי גלם ומוצרי מזון יהיה חלק אינטגרלי בהקמת פלטפורמת שיתוף המידע התעשייתי. השיטה תהווה את הבסיס ליצירת מאגר נתונים על היכולות הבריאותיים של המוצרים ושילובם בתזונה עבור הצרכן. כמו כן, תיעוד המיקרוביום לאורך שרשרת הערך יספק מידע מקיף על המוצר.
הדמיה היפרספקטרלית – טכנולוגיה זו עוסקת ביכולות הפקת מידע וניתוחו באמצעות יכולות עיבוד תמונה. המטרה של הדמיה היפרסקטרלית היא ניתוח הפיקסלים בתמונה ובכך להביא לזיהוי אובייקטים ואפיון חומרים ותהליכים. יכולת חשובה בטכנולוגיה זו היא איתור "טביעות אצבע" של חומרים מסוימים בסביבה האלקטרומגנטית ע"י צילום האובייקט. איתור ואפיון "טביעות אצבע" מסוג זה עוזרות בזיהוי חומרים וסיווגם. בענף המזון ישנו שימוש בהדמיה היפרספקטרלית בשלב הייצור (בשילוב עם טכנולוגיות בינה מלאכותית), במטרה לאתר ולהיפטר ממוצרים פגומים באופן אוטומטי, אשר לא ניתן לאתר את פגמם בשימוש במצלמות מסורתיות או סריקה בלייזר. לטכנולוגיה זו חשיבות רבה בפעילות המאגד, בה המטרה היא לשלב טכנולוגיה היפרספקטרלית בשלבים נוספים בשרשרת הערך הענפית במטרה ליצור מנגנון לאיסוף מידע דרך צילום המוצר בשלבים שונים. הטכנולוגיה תשולב בתהליך בטיחות המזון, בניסיון ליצור מעקב שוטף אחר הפעילות המיקרוביאלית במזון ואחר תהליך הייצור והאריזה באמצעות עיבוד תמונה. המאגד ייעשה שימוש בטכנולוגיה זו באמצעות קבלן משנה.
b. טכנולוגיות שיפותחו וחדשנות
מהות עולם היצור המתקדם הוא אינטגרציה ופיתוח מתודולוגיות ליישום טכנולוגיות שבחלקן הגדול הן טכנולוגיות מדף. לפיכך, מאמץ משמעותי בפעילות המאגד הוא פיתוח מתודולוגיות, כלים ושיטות ליישום טכנולוגיות בסביבה הייחודית על תעשיית המזון. הטכנולוגיות הספציפיות שיפותחו:
מתודולוגיות וכלים המאפשרים איגום נתונים שונים
AI ויכולות אנליטיות מתקדמות לניתוח נתונים, חיזוי וקבלת החלטות בזמן אמת
IOT- טכנולוגיות חדשות שמקטינות את הצורך בכוח אדם לא מיומן בכל שלבי הייצור
עקיבות וניטור של חומר הגלם לאורך כל שרשרת ייצור המזון, כולל למשל יכולת התרעות בזמן אמת על תקלות והונאות, או העברת מידע על צרכי הצרכן לספקי חומרי הגלם
אופטימיזציה של חומר הגלם ביחס לתהליכי הייצור והמוצר הנדרש וחיזוי השפעת תהליכי ייצור על חומר הגלם
אונטולוגיות – יצירת שפה משותפת למושגים מעולמות הבריאות והמזון
'סימון' חומרי גלם ומוצרים באופן המאפשר זיהוי ועקיבות בכל שלב של שרשרת הערך
כלים לבחינה של איכות בטיחות מזון באופן לא פולשני וללא התערבות בתהליך
יכולות מעקב וחיזוי של דפוסי התנהגות צרכניים ומגמות צריכה על סמך ניתוח נתוני צרכן
צמתי מידע מאובטחים (דוגמת IDS connectors) המאפשרים חיבוריות לאורך שרשרת הערך ללא צורך במאגר מידע מרכזי
