תעשיית המזון עומדת בפתחה של מהפכה טכנולוגית שמטרתה להביא לשינוי מהותי בכל שרשרת הערך של התעשייה החל מחומרי הגלם, אופי המוצרים, שרשרת האספקה ועוד, תוך התאמה מיטבית לצרכנים.
מספר מגמות על צפויות לעצב את השינויים העתידיים בתעשיית המזון, ביניהן הרצון לשיפור החיבוריות בין שלבי הייצור השונים, אימוץ טכנולוגיות חדשות, השאיפה להשגת שקיפות בתעשייה ולאורך השרשרת, הרגלי צריכת מזון לקויים ובזבוז מזון.
תחת חזון זה פועל מאגד FOOD IoT במסגרת עבודת הרשות לחדשנות ומטרתו לפתח טכנולוגיות גנריות לאיגום מידע של חומרי הגלם ותהליכי הייצור והצרכן, במטרה לאפשר את החיבוריות בכל שרשרת הערך ולהביא לשינוי פרדיגמאטי בו מזון מיוצר ביעילות ובטיחות הגבוהות ביותר, ומתוך הבנה של הצרכן על צרכיו התזונתיים האישיים ושל הקשר בין מזון לבריאות כאורח חיים.
במסגרת פעילות המאגד חברות המזון אסם-נסטלה, תנובה ושטראוס חברו יחד עם אקדמיות בהן מכון כללית למחקר והטכניון בשיתוף פעולה ראשון מסוגו לקידום חזון המאגד כחלק מחבילת "הצרכן" כאשר מטרת העל של חבילה זו היא: פתוח כלי נגיש ועדכני לניתוח צרכים תזונתיים של הצרכן דרך הקמה של פלטפורמה לאיסוף, ניהול ומחקר של מידע המקשר בין מאפיינים בריאותיים לצרכים תזונתיים, בהתבסס על נתוני שרותי בריאות כללית, הרגלים תזונתיים ונתוני צריכה.
בזכות שותפות ייחודית מסוג זה עומד לרשות הפרוייקט ידע מקצועי נרחב אשר ביכולתו להפיק נתונים משמעותיים להתמודדות מדינת ישראל עם תחלואה הקשורה בתזונה אשר לה השפעות כלכליות אדירות.
תכנית זו, המבוססת על מדדים אובייקטיביים כגון בדיקות דם, נתוני השמנה ותחלואה כרונית ומדדים של חסרים תזונתיים של כמעט מחצית מאוכלוסיית מדינת ישראל, המבוססת על נתוני קופת חולים כללית בשילוב נתוני פרופיל צריכה לבית אב ותוצאי סקר יומן אכילה מייצג אוכלוסייה, יכולה להזניק קדימה את תחום התזונה המותאמת אישית / מותאמת אוכלוסייה בהיבט בריאות הציבור וכמו כן להוות כלי פרקטי וחיוני לתעשיית המזון לפיתוח ומיקוד חדשנות מוצרית ממוקדת.
חשוב לציין כי לתחלואה הקשורה בחסרים תזונתיים ובהשמנה השלכות כלכליות אדירות על מדינות רבות, בניהן גם ישראל. באמצעות איתור ובניית תכניות לדרכי התמודדות ניתן יהיה לצמצם את היקפי התחלואה וכתוצאה מכך את העלויות האדירות שהמדינה משקיעה במניעה השניונית והשלישונית.
נוסף על כך, במרוצת השנים הולך ומתגבר הצורך, הן מצד צרכנים והן בקרב אנשי מקצוע מתחום חקר התזונה והבריאות למעבר לתזונה מותאמת אישית.
עם השנים הולכת וגוברת המודעות לקשר בין מזון ובריאות – עם הגידול במידע הזמין הנוגע לקשר שבין מזון, תזונה ובריאות, עולה המודעות לשמירה על אורח חיים בריא. צרכנים נוקטים במניעה פעילה של מחלות ע"י מעבר לתזונה בריאה יותר.
יחד עם זאת הגישה של ONE SIZE FITS ALL להמלצות תזונתיות לא בהכרח מייצרת אורח חיים בריא או מפחיתה משמעותית הופעת מחלות כרוניות, בין היתר לאור העובדה שעד לפני מספר שנים לא היו טכנולוגיות מתקדמות מספיק שיאפשרו ייצור מזון מותאם אישית.
הנתונים על מאפיינים של חסרים תזונתיים באוכלוסייה אינם עדכניים דיים על מנת לקדם את התעשייה אל עבר העתיד, כדוגמת סקרי מב"ת המבוצעים על ידי משרד הבריאות אשר נתוניהם מתפרסמים מספר שנים לאחר ביצוע הסקרים. כמו כן, סקרים אלו מבוססים על דיווח עצמי של המשתתפים ולרוב הנם מצומצמים מבחינת היקף האוכלוסייה הנסקרת. כל אלו הופכים אותם ללא רלוונטיות לשימוש תעשיית המזון.
בשנים אחרונות אנו עדים להתפתחות טכנולוגית משמעותית בתחומי הגנטיקה, רפואה דיגיטלית ויכולות איגום המידע, אך עד עתה לא הייתה לתעשייה נגישות למידע בריאותי ותזונתי של כלל האוכלוסייה באופן שוטף ועדכני ופיתוח מוצרים נעשה תוך הסתכלות גנרית מבחינת הערכים התזונתיים.
כיום, לא קיים כלי המחבר בין מידע רפואי אישי עדכני למידע תזונתי והעדפות צרכנים.
שילוב טכנולוגיות מעולם הרפואה ומעולם איגום המידע יחד עם מידע אודות צרכנים יכול לאפשר שינוי פרדיגמה בתעשיית המזון ולהביא לייצור המסתמך על הבנת הפרופיל הרפואי והעדפות צרכנים. הכלי שפותח במסגרת חבילת הצרכן במאגד מהווה נדבך מהותי בתהליכי חדשנות בעולם תעשיית המזון ובאמצעותו ניתן יהיה לפתח מוצרים חדשניים הנותנים מענה לצרכים בריאותיים ותזונתיים שונים כולל מיקוד בקהלי יעד ספציפיים ותתי אוכלוסיות.
לצורך העבודה על פיתוח הכלי במסגרת המאגד הקצתה כל חברת מזון ואקדמיה צוותי תזונה, טכנולוגיה, אנשי דאטא, אפידמיולוגים וסטטיסטיקאים אשר תמכו מקצועית בגורמי המחקר (בהיבט של תזונה – בריאות).
הבסיס לפיתוח הכלי מושתת על סקרי ספרות שבוצעו אודות חסרים תזונתיים רווחים באוכלוסייה בארץ ובעולם על מנת להגדיר בצורה מיטבית ביותר את כלל הפרמטרים שנבחנו במחקר שתוצאותיו הוו את הבסיס הנתונים עליו נבנה וממשיך להיבנות הכלי.
סקרי הספרות הינם מקיפים, אקטואליים ומשקפים נאמנה את החסרים התזונתיים והשלכותיהם על אוכלוסיות מגוונות בהן ילדים, מתבגרים, נשים בגיל פוריות ועוד.
יחד עם הנתונים אודות מצב בריאותי של כ-4.5 מיליון מאזרחי ישראל השייכים לשירותי בריאות כללית הזדמן לנו במסגרת פעילות החבילה להשתמש בבסיס נתונים עדכני של אפליקציית שטראוס פלוס המעניקים מידע אודות רכישות של צרכנים "אמיתיים" ועל סמך נתונים אלו לאפיין בתי אב ואת הרגלי הצריכה שלהם, בשילוב עם סקר יומן אכילה על מדגם אוכלוסייה מייצג נוכל לתקף את נתוני הצריכה של בתי האב ולנסות ולמצוא את הקשר בין מאפייני הצריכה לנתוני הבריאות ובכך לסגור מעגל "צריכה-תזונה-בריאות" פורץ דרך אשר יקדם את תעשיית המזון בארץ אל עבר מענה תזונתי מדויק לעתיד.